קשיי עיבוד חושי מפריעים למיומנויות החברתיות של ילדכם
קשיי עיבוד חושי יכולים להשפיע לרעה על המיומנויות החברתיות של ילדים, הפרעות כמו, רעש, צפיפות, ריח, מגע ועוד……
בזמן שהילדים נהנים ומשחקים בכדור במגרש המשחקים או יושבים ומשוחחים, הילד בעל קשיים בעיבוד החושי עשוי לחוש שעליו לסתום את אוזניו כדי להיות מסוגל להתמודד עם הרעשים הסביבתיים ( מזגן, צעקות של ילדים אחרים בחוץ ואולי מטוס שעובר בשמיים או הגנן שעובד בחוץ) כמו כן הוא יתרחק משאר הילדים ויעדיף לשבת בצד מכיוון שהוא פוחד שיתנגשו בו או להפך יחפש להתחבק עם כולם כי הוא זקוק למגע ולתחושות גוף, התנהגות שלא תראה כמקובלת .
פעילויות חברתיות שלילדים הם מהנות, עשויות להיות לא נוחות בצורה קיצונית לילד עם קשיי עיבוד חושי כמו מקומות של צפיפות, מקומות שילחיץ אותו כמו לעמוד בטור בכניסה או יציאה מהכיתה, הרעש במסיבות.
ילד עם קשיי עיבוד חושי עשוי להתקשות לסבול את הבגדים שכל הילדים לובשים ולחוש מנודה מכיוון שהוא עם סנדלים בחורף או עם גרביים בקיץ או לובש מכנסי טרנינג ישנים ומרופטים בזמן שכולם לובשים מכנסי ג'ינס כי עם בגדים אחרים הוא מרגיש גירודים בכל הגוף הגורמות לו לאי נוחות מבלי להבין למה.
גם נושא אכילה עם שאר הילדים עשויה לגרום לחרדה חברתית לילד עם בעיות של עיבוד חושי, חשש שיצחקו עליו כאשר חוסר היכולת של הילד לסבול צורות שונות של מזון בפיו או חוסר היגיינה אישית ( לכלוך, נזלת או קטשופ על הפנים כי הוא חסר רגישות בפניו וייתן הרגשה לאחרים שהוא אינו נקי או יתכן מצב הפוך של רגישות יתר שכל לכלוך קטן יכול להרגיז ולגרום לו לנקות את פניו כל הזמן גם כאשר הוא נקי), שעשויה לגרום לו לחוש נבוך.
גם ריחות מסיומים של אוכל יכול לגרום לו לגועל (חבר שסיים לאכול נקניק או הבושם של המורה או ריח של זיעה).
בנוסף, ילד בעל צורך חזק בחיפוש סנסורי עשוי להיות בעל בעיות חברתיות מכיוון שהוא אינו יכול להפסיק לגעת או להתנגש בילדים אחרים כאשר הוא משחק, או כאשר הוא מתקשה לשים לב לחוקים של מרחב חברתי ונכנס הישר אל תוך פרצופו של מישהו כדי לשאול אותו שאלה.
הצורך של לרצות עכשיו, קושי בדחיית סיפוקים ייחשב להתנהגות מעצבנת שתמיד צריך לוותר לו.
איך ניתן לזהות ?
ההתנהגויות החברתיות עשויה להראות "מוזרות", "יורמיות", מתבודדות", "אגרסיביות","ילדותיות" או "אוויליות".
ללא ספק כל המצבים הללו הם פוגעות בביטחון והדימוי העצמי של הילד, הוא מרגיש דחוי, שונה, כולם מעירים לו ובנוסף, כועסים עליו.
באותם ילדים ניתן לזהות קושי במעברים מפעילות אחת לשניה (כגון ממצב ערני לרגיעה, שינה לערנות מוחלטת או הצורך בלסיים משחק כי צריך ללכת לישון) הוא סימן נוסף לכך שילד נאבק עם קשיים בעיבוד החושי.
כל ההתארגנות סידור הדברים, החדר, הילקוט, היכולת לשכוח או לאבד בקלות דברים הם גם מהסימנים של אותו ילד עם בעיות ויסותיות.
חלק מהילדים ישנו את מצבי רוחם ויהפכו כועסים, מתריסים והגנתיים לגבי התנהגויות האינטגרציה החושית שלהם והם נראים כילדים "בעייתיים" עם "בעיה בגישה" עם קושי בלפתור בעיות יראו כילדים אגרסיביים אלימים.
חלק אחר של ילדים ימנעו, ישבו בצד, (שאף אחד לא יראה אותי) ישחקו לבד לא ישתתפו בגן שעשועים, לא יתקרבו לארגז החול ויעדיפו נעליים ובגדים ארוכים בשיא הקיץ.
מצד שני, ילד שהוא "מחפש סנסורי" יהיה יותר מדי פיזי עם ילדים אחרים.
ילד המשתוקק במגע, עשוי לגעת בקביעות בילדים אחרים עד לנקודה של הרגזה שתסתיים בקטטה.
ילד המתקשה עם מודעות גוף, עשוי להישען כנגד ילד אחר בזמן מפגש, או להתנגש בתדירות בילדים אחרים או לחפש ליפול בכוונה.
הם ילדים שמהר מאוד יכולים להפך לליצנים או לאלימים, אימפולסיבים, לא נעימים או מצד שני לילדים מתבודדים בלי חברים שמעדיפים שאף אחד לא ישים לב אליהם.
הדבר החשוב שהורה יכול לעשות הוא להבין שכל אחד חש את הסביבה בצורה אחרת ומה שנראה לו כמובן מאליו לא כך חייב להיות לאחר, " זה טעים תוכל" למי בידיוק זה טעים ? או "קר בחוץ" למי קר בחוץ? כל גוף מפרש אחרת את הסביבה.
ההורים חייבים להכיר בכך שהחיים הם אירוע סנסוריותהיינה פעמים תכופות כאשר המסר הסנסורי שרובינו מקבלים כמובן מאליו ואפילו לא שמים לב אליו, ישפיע מאוד על התנהגות ילדינו.
כבדו את צרכי האינטגרציה החושית של ילדכם ולמדו אותו כיצד הוא יכול לפגוש את צרכיו בצורה בטוחה ומקובלת חברתית.
למדו אותם התנהגויות מקובלות חברתיות ואיך להזין את הגוף בצורך החושי להם הם כל כך זקוקים על מנת לאזן את עצמו.
הורים ומחנכים צריכים להבין שכל אחד מפרש בצורה שונה את הסביבה וזה בסדר, זה רק אומר שהם צריכים להיות מעט יותר יצירתיים ולמצוא דרכים כדי לפגוש את צרכים החושים שלילדיהם מבלי להפר את החוקים החשובים של אינטראקציות חברתיות.
כמובן, לכל אחד יש רמה שונה של נוחות עם "הפרת החוקים". זהו נושא חשוב לדיון עם ילדכם, אשר יפגוש אתגרים רבים של אינטגרציה חושית. אם הוא צריך לגרות את פיו לפני שהוא אוכל, האם זה בסדר שהוא ימלא את פיו במפיות נייר לפני כן? האם זה בסדר כאשר הוא בן ארבע אבל לא בן שמונה? האם זה בסדר בבית, אבל לא בביתו של מישהו אחר, או במסעדה? מהן ההשלכות החברתיות של התנהגותו? אם חבריו ילעגו לו, האם הם חברים שהוא רוצה להיות בקרבתם? האם ישנן דרכים אחרות, מקובלות יותר חברתית כדי למלא את צרכיו?
- למדו ילדים לכבד את צרכיהם, אבל גם את צרכיהם של אחרים. (לא בכל מקום)
- עודדו אותם להיות יצירתיים במציאת דרכים להפיכת מצבים חברתיים לנוחים יותר עבור עצמם, מבלי להופכם לפחות נוחים עבור אחרים.
- עודדו אותם לדבר אתכם ועם אנשים חשובים אחרים (מורים, סבים מטפלים), בנוגע לבחירותיהם.
- תנו לילדכם להסביר מדוע הוא בחר ללבוש מכנס טרנינג ישן וחולצה יפה למפגש החג במקום מכנסי בד עם תפרים ונועל סנדלים או להסביר למה הוא מעדיף אמבטיה על טוש.
עזרו לילדכם להרגיש טוב עם עצמם על ידי כך שתצביעו על איכויותיו הנהדרות ותסבירו שקשיים בעיבוד החושי הם פשוט אתגר פיזיולוגי שהוא צריך להתמודד איתו.
ילד עם חוש עצמי חזק יכול לנווט טוב יותר במצבים חברתיים כאשר אחרים אינם מבינים את צרכיו הסנסוריים
התכנון מראש הוא חשוב ויכול למנוע אי נעימויות.
לפני צאתכם לאירוע דברו עם ילדכם על מה הוא מוצא הכי פחות נעים במפגשים חברתיים אלו.
האם הוא מתקשה יותר בתוך הבית, במקום סגור, היכן שהצליל של קולות רבים הוא עז? במקום שיש הרבה רעש, האם הוא יכול לסבול זאת טוב יותר אם הוא ירכיב אטמי אוזניים ויעשה הפסקות קצרות ללכת למקום שקט – לחדר פנוי, החוצה, או אם הוא מתקשה יותר בחוץ, האם משקפי שמש, מעיל יעזרו לו להתמודד עם החוץ טוב יותר?
כאשר אתם מגיעים, שימו לב לכל אתגר אינטגרציה חושית שהוא עשוי להתקשות לסבול (כולל בקשות של חיבוקים ונשיקות מהסבים, הדודות ומהמבוגרים שהם גם יכולים לגרום לאי נוחות בגלל ריח של בושם או זיעה, מגע של זקן, שפם, ועוד ) יהיו יצירתיים מיד בנוגע לדרך בה אתם יכולים לעזור לו להסתגל.
אם אתם שוכחים לשאול אילו מאכלים יוגשו ואין מאכלים שהוא יכול לסבול, אל תלחצו ונסו פתרון יצירתי של פרוסת לחם עם חומוס.
אל תרשו לכל המשפחה "לחנך" או לתת הערות "בונות", אתם חייבים להגיע למצב של אמון עם הילד, גם במצב של קושי גשו לילד חבקו ותנסו להבין מה מציק לו, לפעמים החיבוק או הוצאתו מאותו מקום לכמה שניות יכול להחזיר את המצב לקדמותו.
תכננו איתם את סרר היום, במידה של שינוי הכינו אותם מראש.
השתמשו בחוכמה שלכם כדי לעודד את הילד לעסוק בפעילויות סנסוריות שהוא מוצא כמרגיעות וממקדות.
תנו לילד לעלות מדרגות, צעידות , כפיפות מרפקים, קפיצות, חיבוק דוב, לדחוף את העגלה בסופר או נשיאת חפצים כבדים הן כולן פעילויות שמגרות את התחושות העמוקות, מספקות מסר פרופריוצפטיבי שילדים, נערים מתבגרים ומבוגרים רבים מוצאים כמרגיע.
תנו לילדכם ללבוש בגדים נוחים שהם בוחרים והשתמשו באטמי אוזניים במקומות רועשים, צעצועים למשחקי ידיים (כדור קטן או כל חפף אחר הנעים לו תחושתי) ומכשירים אחרים כדי לעזור להם להירגע ולהתמקד.